טיפולים

עקירת שן היא התערבות כירורגית שבה מסירים את השן הפגועה עקב סיבות שונות, כגון זיהומים שחדרו לעומק השן, עששת, חבלות, טראומות ובעיות מכאניות. במרבית המקרים העקירה מבוצע בהדרמה מקומית במרפאת השיניים על ידי הרופא, אך ישנם מצבים המצריכים התערבות מורכבת יותר כגון עקירה של שיני בינה או עקירה כירורגית מסיבות אחרות (שיניים עודפות, כלואות, סדוקות וכדומה), המבוצעת על ידי מומחה בכירורגיית פה ולסת.

את העקירה של שן הבינה מבצעים לרוב במרפאה. יחד עם זאת, כאשר יש לעקור מספר גדול של שיני בינה או במקרים מורכבים נוספים, יהיה צורך לעיתים לבצע את ההליך תחת סדציה.. ההליך הכירורגי עצמו כולל פתיחה של החניכיים שנמצאים מעל השן, הוצאה של העצם שנותנת כיסוי לשן, הפרדה של הרקמה המחברת בין השן לעצם, ולבסוף הסרה של השן. בסיום הפרוצדורה יחליט הרופא אם לבצע תפרים במקום, ובמקרה זה ייתכן שהמטופל יוזמן להסרת התפרים כעבור מספר ימים.

שתלים דנטלים הם למעשה ברגים העשויים ממתכת, המהווים כעין שורש מלאכותי שמחליף את השן הטבעית שנעקרה, ועליו אפשר ליישם בהמשך גשר, כתר וכדומה. השימוש בשתלים נדרש בנסיבות שונות המובילות למחסור בשיניים, כמו מחלות חניכיים ממושכות או עקירות, דבר היוצר בעיות אסתטיות ועלול להוביל לנזקים חריפים כמו אובדן של עצם הלסת, פגיעה במפרק הלסת, תזוזה של שיניים ועוד. יש לציין כי לרוב מדובר בהליך פשוט ובעל עדיפות על פני תותבות או גשר ארוך, אך לפני כן יש לוודא את התאמת המטופל באמצעות מספר בדיקות של עצם הלסת.

העמסה מיידית דומה מבחינת הפרוצדורה להשתלות רגילות, רק שהיא מבוצעת במהירות רבה ואף ביום אחד. כלומר, באותו היום מבצעים את העקירות, מרכיבים את השתלים הדנטליים ועליהם את הכתרים הזמניים, כך שהמטופל יכול לזכות ביום אחד בשיניים חדשות. כעבור שלושה עד שישה חדשים עליו לחזור ליישום של הכתרים הקבועים.

לשיטה זו יתרונות רבים על פני השתלות רגילות, וביניהם היעדר צורך בחשיפת שתלים דרך החניכיים, מניעת זיהומים שנוצרים עקב פתיחת החניכיים, קיצור זמן ההמתנה, חסכון בכאב ובפרוצדורות ממושכות, וכמובן האפשרות ליהנות מפה מלא בשיניים בזמן קצר מאוד. יחד עם זאת, ביצוע ההליך מחייב התאמה של המטופל ממספר בחינות, כגון כמות מספקת של העצם ואיכותה, חניכיים תקינות, עומס מצד לסת נגדית ואורך השתלים. נתונים אלו ייבחנו בסדרת בדיקות מקדימות.

אוגמנטציה גרמית הינה כלי פעולה שכיח במהלך ההכנה לביצוע שתלים דנטליים, וקיימות שיטות רבות אשר מטרתן ליצור נפח עצם מספק לצורך החדרה יציבה של שתלים ברכס אלבאולרי (מחוסר שיניים(. למעשה, השימוש בפקטורי גדילה אוטולוגים מרוכזים Concentrated Growth Factors (CGF) קיים כבר שנים רבות בתחומי רפואה שונים, ביניהם אורטופדיה, כירורגיה פלסטית ורפואת עיניים, ובשנים האחרונות החל שימוש בפקטורי גדילה אוטולוגים מרוכזים גם ברפואת שיניים. כאמור, ישנן שיטות רבות להפקת פקטורי גדילה על בסיס פרוטוקולים שונים, כאשר השיטה הקלה והיעילה ביותר משלבת בין Putty bone ל- PRF. בניגוד לשיטות אחרות, זהו פרוטוקול פשוט ונוח שאינו מערב ציוד יקר ולכן נגיש לכלל האוכלוסייה באופן נרחב ומגוון. הוא מאפשר בין היתר שימור מכתשית לאחר עקירה, מילוי פגמים גרמיים לאחר כריתה של נגעים כמו ציסטות, הרמת סינוס ועיבוי רכסים אלבאולרים מחוסרי שיניים כהכנה להחדרת שתלים דנטלים. 

הרמת סינוס

סינוס הלסת הוא חלל מלא באוויר הנמצא מעל לשורש השן ובעל מספר תפקידים בגולגולת ובדיבור. לעיתים לא ניתן לבצע השתלת שיניים עקב גובה עצם נמוך מדי, שנגרם מריבוי עקירות, וכעת יש למלא את העצם בחלקו התחתון של הסינוס בניתוח שנקרא "הרמת סינוס".

הניתוח נעשה לרוב תחת הרדמה מקומית ונמשך כחצי שעה . במהלכו יוצר הרופא חלון בעצם הנמצאת מעל לשיניים שנעקרו, מפריד את הקרום שמצפה את חלל הסינוס ודוחף אותו פנימה. אל החלל שנוצר בין תחתית הסינוס לקרום מכניס הרופא חומר מיוחד שממנו תצמח עצם, עליה יורכבו בעתיד השתלים. לאחר מכן החלון נסגר על ידי כיסוי קולגן והחניכיים נתפרות. את השתלים עצמם ניתן ליישם באופן מיידי עם הרמת הסינוס ( רוב המקרים) או 3-6 חודשים אחרי הרמת הסינוס

יש לציין כי על הרמת סינוס יכול להמליץ רק רופא שיניים מומחה בתחום כירורגיית פה ולסת. לאחר מכן, יש לבצע מספר בדיקות הבוחנות את מצבו הבריאותי של המטופל, וכן צילום CT לבדיקת מצב הסינוסים. מדובר בניתוח בעל שיעור הצלחה גבוה אך יש לבצעו רק עם מומחה בכירורגיית פה ולסת המחזיק בניסיון רב בתחום.  

עיוות של הלסתות הינו מצב בו אחת או שתי הלסתות אינן מצויות במנח אנטומי נכון המאפשר תפקוד תקין. הפרעה זו עשויה להופיע כמום מולד או להתפתח עם ההתבגרות עקב גדילת יתר או גדילת חסר של הלסתות. מעבר להיותה פגם קוסמטי, ההפרעה הפונקציונלית עלולה לגרום לבעיות שונות לרבות בעיות נשימה, קשיים בדיבור ובאכילה והפרעות סיגריות קשות.

אבחנה של ההפרעה מתבצעת באמצעות בדיקה קלינית, רנטגן, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ואנליזות שונות המודדות נקודות יחוס שונות בגולגולת ובלסתות. על פי רוב, בני נוער ובוגרים אשר סיימו את תהליך הגדילה הינם מועמדים לביצוע ניתוח אורטוגנטי, כאשר הניתוח מבוצע לרוב לאחר טיפול אורטודנטי מכין. האסטרטגיות לביצוע הניתוח משתנות בהתאם למטופל ולאבחון הבעיה.

הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה מחלל הפה ללא צלקות חיצוניות, ובמהלכו מתבצע ניסור של הלסת והתאמתה עד להגעה לסגר יציב ותקין. לעיתים תבוצע גם הזזה של עצם הסנטר. לאחר מכן מקבעים את הלסתות על ידי פלטות טיטניום וברגים ולרוב תתבצע סגירת הפה באמצעות חוטי מתכת או גומיות אלסטיות. זמן ההחלמה הינו מספר שבועות (תלוי בהליך המבוצע), כאשר בפרק זמן זה במידה והפה סגור ההזנה הינה נוזלית.

פרק הלסת הוא מהפרקים הפעילים ביותר בגוף, שנמצא קדמית לאוזן מתחת לבסיס הגולגולת. הפרק בנוי מדיסק ומראש הלסת כאשר הדיסק אחראי על פעולת הגלישה שמאפשרת לפתוח את הפה. במקרים מסוימים יש קושי בפתיחת הפה ובהזזת הלסת, וגם קיימים כאבים עקב דלקות וגורמים אחרים, העשויים גם להופיע ככאב אוזניים, כאב ראש ועוד. ישנן סיבות שונות לבעיות בפרק הלסת, כמו למשל הפעלת יתר של המפרק עקב סטרס.

האבחנה מתחילה בבדיקה קלינית, בדגש על ההיסטוריה הרפואית, וממשיכה לצילומים פאנוראמיים ו- MRI. השלב המתקדם ביותר של האבחנה הוא ארתוסקופיה, כלומר כניסה לתוך המפרק עם מערכת אופטית זעירה ועדינה במיוחד, המאפשרת לראות את המצב. לאחר קבלת אבחנה מתחיל טיפול שמרני כגון תרופות נוגדות דלקת ופיזיותרפיה, ולאחר מכן עוברים לשלב הארתוסקופיה. הטיפול הראשוני נקרא ארתוסינטזיס (שטיפת פרק) שמטרתו היא לשטוף כל המתווכים הדלקתיים ממפנים החוצה. כמו כן, באמצעו הארתוסקופיה ניתן להבחין ולהפריד הידבקויות שמקורן בצלקות, ולבצע התערבויות נוספות כמו הזרקת סטרואידים.

יש לציין כי ההחלמה מהטיפול מהירה מאוד מפני שמדובר בניתוח עדין עם מינימום פגיעה, ועל פי רוב התגובה לטיפול טובה מאוד. יחד עם זאת, התוצאה תלויה בגורמים לבעיה ובמצב הנוכחי של מפרק הלסת.

אנשים רבים סובלים מנגעים בחלל הפה וישנה חשיבות גדולה לאבחנה מהירה ומדויקת שלהם, על מנת לקבל טיפול הולם, למנוע סיבוכים, לאתר מחלות ולשלול גידולים ממאירים. במקרים מסוימים מחייבת האבחנה הוצאה של כל הנגע או חלקו, הנקראת גם ביופסיה.

את הביופסיה שנמשכת כ- 15 דקות מבצע מומחה בתחום הפה והלסת. לפני הבדיקה מבוצעת הרדמה מקומית כמו בטיפול שיניים רגיל, וכאמור מבוצעת הסרה מלאה או חלקית של הנגע. לאחר מכן מבצע הרופא תפירה של האזור, בדרך כלל עם חוטים נספגים שאינם מצריכים הוצאה. יש לציין כי הבדיקה אינה כואבת מלבד אי הנוחות של זריקת ההרדמה, והיא אינה מאופיינת בסיבוכים חמורים.

כעבור מספר ימים מתקבלות תוצאות הבדיקה מהמעבדה, ולאחר מכן יסביר הרופא את משמעותן ויתווה במידת הצורך את המשך הטיפול.